טל סלוצקר
מישל פוקו- ההוגה אליו אני תמיד חוזר
לא תסולא בפז מורשת העברית שיש לנו בכתבים, ואיתם ההגות והמסורות שיש
לנו מן היהדות. עם זאת אלו אינם מסבירים את העולם החילוני, זה נחשב באופן
אינטנסיבי על ידי הוגי המאה העשרים שמעטים מביניהם דתיים ורובם חילוניים. ביניהם
נמצאים הוגים חשובים רבים אך הפעם ברצוני לשפוך אור על פילוסוף אחד שאני מקדיש לו
מחשבה מרובה וחוזר אליו שוב ושוב, אל מחשבותיו, על הפרשנויות אליו וגם אל האיש
עצמו. מישל פוקו היה פילוסוף צרפתי שהשתייך לכמה זרמים, בין השאר הוא משוייך
לאקזיסטנציאליזם, לפוסט סטרוקטורליסטים, לפוסט מודרניזם ואף לזרמים נוספים כמו
המרקסיזם והאנטי פסיכיאטריה. ברצוני לפרוש בקצרה כמה ממחשבותיו בלי לפרט את כולן.
אני ממליץ לקנות את ספריו או לקרוא באינטרנט, לצפות בסירטונים ולשמוע
הרצאות. הוגה חשוב מעין כמותו שנתן לנו מפה של העולם בו אנו חיים מבחינה מוסדית
וסוציולוגית, כזה שהסביר לנו מהיכן הגיע האדם כפי שאנו מכירים אותו היום, מהם
מאוייו ומה קורה כאשר הם פוגשים את החברה האנושית, וכיצד נולדה תמונתו אותה אנו
מכירים בראי המשפט, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה ושאר המדעים אותם מכנה
פוקו מדעי האדם. פוקו חשב שבכל תקופה ישנו רעיון מרכזי שמנחה את המחקר ואת הניסיון
בצבירת ידע ושרעיון זה איננו קבוע ולכן הוא משתנה כעבור תקופה. הוא קבע שבתקופתנו
רעיון זה הוא האדם. אנו רוצים לדעת מה מסתיר האדם ומהו הרכב גופו, מהי זהותו
האמיתית וכיצד הוא מתנהג במצבי פשיעה, אילו ידיעות אנו יכולים לדעת אודותיו וכיצד
ניתן לשלוט בו ולמשול עליו.
כדי לאפשר את הידע הזה החברה כולאת אסירים בבתי כלא ובבתי חולים, היא חוקרת
את מאויי נפשו האמיתיים או המדומים ואת בעיותיו הנפשיות האמיתיות והמדומות. כדי
לבצע מחקר זה מוגבלת פעילותו הגיאוגרפית ונוצרת גיאוגרפיה שלמה של עירוניות
שמבוססת על מבנה שפוקו כינה 'פנופטיקון'. זהו בית כלא בו האסירים נראים אך אינם
רואים את מקור המבט המביט בהם אשר תכנן ג'רמי בנתהם במאה ה-18. תקופה המכונה
בפילוסופיה תקופת הנאורות. בתקופה זו נולד הרצון לדעת את האדם והמבט הבוחן אותו
ואת גופו והשואף להביט במבטו החודרני לתוך נפשו. המבט הזה מאפשר את הרפואה ואת
הקרימינולוגיה, את ההוראה בבתי הספר כפי שהם ידועים לנו כיום ואת החברה שלנו אותה
פוקו מכנה 'חברת בית הסוהר'.
הוא קורה לה כך משום שהארכיטקטורה שלה לדבריו מבוססת על אותו בית סוהר
שתיכנן הפילוסוף הבריטי ג'רמי בנתהם. את משנתו בדבר תופעות שונות בחברה האנושית
פרש פוקו לאורך אינספור ספרים והרצאות. ביניהם 'תולדות השיגעון בעידן התבונה'
(בתרגום המשורר אהרון אמיר), תולדות המיניות 1,2 ו,3. 'המילים והדברים'. 'לפקח
ולהעניש' ועוד ספרים רבים שעל תרגומם והוצאתם לאור אמונה הוצאת רסלינג הנפלאה.
ספרים שיעשירו כל ספרייה ויסבירו לקורא תופעות שונות בחברה האנושית תוך מבט מעניין
על ההיסטוריה לפי נושאים שונים ותופעות מגוונות. יש גם ספר מבואי בהוצאת 'רסלינג'
ולמרות שהוא נלמד כרגע פחות באוניברסיטת תל אביב ימצא המתעניין הרצאות בעברית אך
גם באנגלית ביוטיוב. מישל פוקו פיתח את מה שאנו מכנים הפוסט מודרניזם תוך טענה
שהמרכיב המרכזי ביחסי האנוש של בני האדם הוא הכח הפוליטי אשר מחלחל ליחסיו האישיים
ולחייו הפרטיים מכל כיוון ובכל צעד. הוא עשה זאת תוך דיון עם פילוסופים שונים
ביניהם ז'אק דרידה ונועם חומסקי והשאיר אחריו במותו בשנת 1984 מורשת מפוארת ראוייה
ומרתקת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה