הרב דוקטור טל סלוצקר
החיים בזמן מגיפה וכיצד להיות בבית
חיי הרווקות שלנו עוברים טרנספורמציה בעוד אנחנו חיים בתקופה של מדע ווירוס שהגיע כבר להרבה מאוד אזורים בעולם, ביכולתנו ללמוד דברים מהחוויה או להישאר אדישים ללימודים ולצפות שאנשים סביבנו ילמדו אותנו דברים על מה שאנחנו עוברים. כמובן שמי שאוסף ידע באופן אקטיבי ולא רק על ידי צפייה מתפתח מהר יותר וטוב יותר ולומד שיעור חזר יותר ומשמעותי בדרכו להתפתחות שהחיים אחרי המגיפה יכולים להביא עלינו. בעוד אנו ספונים בבתים עלינו להתגבר על נסיבות החיים ולנצח אותן. להביא את החיים סביבנו להבנה ביחד עמנו ואין זה מספיק שנחשוב לעצמנו שאנו מבינים בלי שאנו מעורבים באופן אקטיבי בעולם. זוהי תקופה להתחזק ביהדות וללמוד רפואה או פילוסופיה ועיסוקנו באמנות משפר לעתים את יכולתנו לעסוק במדעים ולהבין את החיים. הטבע מחזק את האמונה ועלינו לקחת בחשבון מה יקרה לאחר שהמשבר יפתר. מגיפות קודמות לימדו אותנו שהחיים משתפרים אחרי מגיפה כך התחילה תקופת הרנסנס אחרי תקופת המגיפה השחורה וייתכן שהתפתחויות דומות יקרו לנו שוב פעם. זהו זמן בו המדינה משקיעה המון ברפואה ובבריאות והוראות הממשלה נועדו למנוע מוות אך אין מדובר בעצירה מוחלטת של כל החיים במדינה אלא בהזדמנות לשים לב למה שחשוב לנו בתקופה כזאת ולהיות בקשב למי שכבר מבין מה תקופה כזאת מזמנת עמה.
הציפורים משנות את התנהגותן בעקבות הסתפנות בני האדם בבתיהם ובני האדם עוצרים לרגע פעילויות שקרו מחוץ לבית ולאוו דווקא היו חייבות להיות מרכז חייהם ולעתים רק נסיבות גררו אותם לעיסוקים אלו בהם אולי לא היו פועלים כך מלכתחילה. אם החיים בזמן משבר מזינים עמם גם אספקט של התפתחות אז גם חברינו יוכלו לדחוף אותנו קדימה ולקדם אותנו לקראת התפתחויות שיגיעו אחרי המגיפה לכן חשוב לזכור שלכל אחד יש חבר ושזהו איננו הזמן להספיד לחלוטין את חיי החברה. דבורים בדיוק אוספות צוף והיו מדינות רבות שכבר נכנסו למשבר הזה. עולים מברית המועצות זוכרים זמנים דומים במדינה שכבר נעלמה ואולי גם בארץ כבר יש זיכרונות דומים. אבל בין אם אנו מכירים כבר את הסיטואציה כולנו כעם אחד ובין אם לא כולנו יכולים להתמודד עם המצב בדרכינו ומה שצריך לשם כך הוא קצת ניסיון ויצירתיות. אפשר כמובן גם להסתפן בתוך ספר או לכתוב משהו אם הדבר מתאפשר ואם רק רוצים. כל מה שצריך לעשות הוא להמשיך את התקשורת עם עצמנו בדרכים האפשריות לנו כבני אדם הגונים במדינה בשעת משבר שאולי עוד יבוא עלינו ואולי כבר התחיל. אור השמש משאיר אותנו בחיים וגם האוכל שאינו נמנע מאיתנו גם בשעת צרה.
האדם אינו רק יצור שאוכל ושותה אלא יש לו גם צרכים אינטלקטואליים ואמוניים והתרחקות מוחלטת מכל מקור של התפתחות חשיבתית והגותית יכול להוביל אותו לאובן חשיבתי שקשה מאוד לצאת ממנו. החיים אינם מזינים אותנו בכדי שנשאר באותו מקום מבחינה הגותית אלא כדי שנתפתח ונגיע לאופקים חדשים של מחשבה ותחושה. אם האדם היה רק בהמה אולי הבורא לא היה נותן לנו מקורות כל כך עשירים ללמוד מהם ולפתח את הידע שלנו בעזרתם, הרי כל הידע שלנו אצור בתוך הגולגולת והנשמה. אם החיים היו מובילים אותנו בכיוון בו הולכים בעלי החיים לא היינו מפתחים חברה אנושית כה מורכבת וכל כך הרבה ערוצי ידע להתפתחות.
לכל רגע בחיים יש את הרגע שאחריו אבל עלינו להתבונן קדימה ולהמשיך ללכת ולחשוב עוד על התהוותנו ולא רק להתקיים אלא גם לחייות מבחינה רוחנית. מי שנתקע במקום, שאינו מכניס ספרים הביתה ואינו מודע לידע שאיננו מנגן בכלי נגינה או מתפלל שאינו רוצה לחשוב על החיים והאמונות שאיננו מוכן להירשם ללימודים וללמוד שאינו רוצה לעסוק במקצוע ואינו מעוניין להרוויח את הבנתו את המציאות ביושר יגיע למצב של אבדון רוחני.
החושים שלנו מופעלים על ידי נפש ונשמה ומהווים צינורות זרימה לקדוש ברוך והוא ומובילים כל אחד מאיתנו לחיים בתוך האמונה. אם הדברים היו אחרת היינו מתהווים מחוץ למסגרת הזהותית הגרעינית שלנו ומובלים לאזור של חוסר ידיעה מוחלט ואובדן שאי אפשר למלא בחזרה בכלים של ידע. הביולוגיה איננה מבשרת לנו ידע כזה משום שהיא עסוקה בחיים הקיימים במובנם הביולוגי שקיימים בהם כלים רוחניים שאינם נלמדים בבתי ספר לביולוגיה ובני עם ישראל אינם מוכנים להודות שיש בהם אמונה אפילו בזה. אם הכל היה פועל בלי רוח לא היה לנו הסבר לאופן בו החיים מתקיימים וחיינו היו מתקיימים מעצמם. אפילו תמונה עשוייה להיות ישות ביולוגית מאיזשהו סוג אם היא מכילה שמן וחומר מהטבע. לכן עלינו לזכור את המציאות בכל אשר נמצא סביבנו. האמונה היא הכרח בשביל המאמין ואינו מוכן לוותר עליה גם במצב של בדידות. מדוע מפני שהיא הכרח קיום שאינו מפריע לחופש הבחירה. זכות הבחירה וכיוון האדם היא זכות אוניברסלית ובכל מצב יש לאדם זכות להחליט באיזה כיוון הוא הולך שאינה ניתנת לבעלי החיים לצמחים ולאבנים לפלנטות ולפנים הכוכבים. לכן מי שרוצה להבין את מהותו יכול לעשות זאת על ידי חשימה מודעת על פעולותיו.
הציפורים משנות את התנהגותן בעקבות הסתפנות בני האדם בבתיהם ובני האדם עוצרים לרגע פעילויות שקרו מחוץ לבית ולאוו דווקא היו חייבות להיות מרכז חייהם ולעתים רק נסיבות גררו אותם לעיסוקים אלו בהם אולי לא היו פועלים כך מלכתחילה. אם החיים בזמן משבר מזינים עמם גם אספקט של התפתחות אז גם חברינו יוכלו לדחוף אותנו קדימה ולקדם אותנו לקראת התפתחויות שיגיעו אחרי המגיפה לכן חשוב לזכור שלכל אחד יש חבר ושזהו איננו הזמן להספיד לחלוטין את חיי החברה. דבורים בדיוק אוספות צוף והיו מדינות רבות שכבר נכנסו למשבר הזה. עולים מברית המועצות זוכרים זמנים דומים במדינה שכבר נעלמה ואולי גם בארץ כבר יש זיכרונות דומים. אבל בין אם אנו מכירים כבר את הסיטואציה כולנו כעם אחד ובין אם לא כולנו יכולים להתמודד עם המצב בדרכינו ומה שצריך לשם כך הוא קצת ניסיון ויצירתיות. אפשר כמובן גם להסתפן בתוך ספר או לכתוב משהו אם הדבר מתאפשר ואם רק רוצים. כל מה שצריך לעשות הוא להמשיך את התקשורת עם עצמנו בדרכים האפשריות לנו כבני אדם הגונים במדינה בשעת משבר שאולי עוד יבוא עלינו ואולי כבר התחיל. אור השמש משאיר אותנו בחיים וגם האוכל שאינו נמנע מאיתנו גם בשעת צרה.
האדם אינו רק יצור שאוכל ושותה אלא יש לו גם צרכים אינטלקטואליים ואמוניים והתרחקות מוחלטת מכל מקור של התפתחות חשיבתית והגותית יכול להוביל אותו לאובן חשיבתי שקשה מאוד לצאת ממנו. החיים אינם מזינים אותנו בכדי שנשאר באותו מקום מבחינה הגותית אלא כדי שנתפתח ונגיע לאופקים חדשים של מחשבה ותחושה. אם האדם היה רק בהמה אולי הבורא לא היה נותן לנו מקורות כל כך עשירים ללמוד מהם ולפתח את הידע שלנו בעזרתם, הרי כל הידע שלנו אצור בתוך הגולגולת והנשמה. אם החיים היו מובילים אותנו בכיוון בו הולכים בעלי החיים לא היינו מפתחים חברה אנושית כה מורכבת וכל כך הרבה ערוצי ידע להתפתחות.
לכל רגע בחיים יש את הרגע שאחריו אבל עלינו להתבונן קדימה ולהמשיך ללכת ולחשוב עוד על התהוותנו ולא רק להתקיים אלא גם לחייות מבחינה רוחנית. מי שנתקע במקום, שאינו מכניס ספרים הביתה ואינו מודע לידע שאיננו מנגן בכלי נגינה או מתפלל שאינו רוצה לחשוב על החיים והאמונות שאיננו מוכן להירשם ללימודים וללמוד שאינו רוצה לעסוק במקצוע ואינו מעוניין להרוויח את הבנתו את המציאות ביושר יגיע למצב של אבדון רוחני.
החושים שלנו מופעלים על ידי נפש ונשמה ומהווים צינורות זרימה לקדוש ברוך והוא ומובילים כל אחד מאיתנו לחיים בתוך האמונה. אם הדברים היו אחרת היינו מתהווים מחוץ למסגרת הזהותית הגרעינית שלנו ומובלים לאזור של חוסר ידיעה מוחלט ואובדן שאי אפשר למלא בחזרה בכלים של ידע. הביולוגיה איננה מבשרת לנו ידע כזה משום שהיא עסוקה בחיים הקיימים במובנם הביולוגי שקיימים בהם כלים רוחניים שאינם נלמדים בבתי ספר לביולוגיה ובני עם ישראל אינם מוכנים להודות שיש בהם אמונה אפילו בזה. אם הכל היה פועל בלי רוח לא היה לנו הסבר לאופן בו החיים מתקיימים וחיינו היו מתקיימים מעצמם. אפילו תמונה עשוייה להיות ישות ביולוגית מאיזשהו סוג אם היא מכילה שמן וחומר מהטבע. לכן עלינו לזכור את המציאות בכל אשר נמצא סביבנו. האמונה היא הכרח בשביל המאמין ואינו מוכן לוותר עליה גם במצב של בדידות. מדוע מפני שהיא הכרח קיום שאינו מפריע לחופש הבחירה. זכות הבחירה וכיוון האדם היא זכות אוניברסלית ובכל מצב יש לאדם זכות להחליט באיזה כיוון הוא הולך שאינה ניתנת לבעלי החיים לצמחים ולאבנים לפלנטות ולפנים הכוכבים. לכן מי שרוצה להבין את מהותו יכול לעשות זאת על ידי חשימה מודעת על פעולותיו.
