הפילוסופיה על התפתחויותיה

 הרב דוקטור טל סלוצקר

הפילוסופיה על התפתחויותיה

 

הפילוסופיה רבת תמורות לאורך זמנו של האדם. היא מחדדת את המחשבה ולפעמים מקהה אותה אך הפסיכואנליזה מחדדת אותה בחזרה. פשוט אבל לא פשוט להבין את זה. לא עושים איתה דבר פרט לפרקסיס אך היא משפיעה על החיים. כל פילוסוף משפיע בדרכו על חיי המתעניינים וקשה לצפות מראש את ההשפעה. לרוב ישתנו חייו של המתעניין אחרי הצהרה על מחשבה וכניסת המחשבה לחיים. היא משפיעה על האופי ועל היחס לעולם ולחברה, על התודעה ועל היחסים החברתיים וגם על ההוראה והיחסים בין מורה לתלמיד. היא ידע אמיתי במלוא מובן המילה אך כמו שהיא מחזקת היא גם מעייפת. כשהעיקרון פשוט וההסבר גם הוא נשמר יותר כח. הדבר מנוסח היטב כעיקרון התער של אוקהם שטען שכך ההסבר יותר משכנע.

הפילוסופיה שאנו חושבים מושפעת מאופן חשיבה שקשור בעולם בו אנו חיים. מחשבת העיר היא מחשבת המוסדות, על כן מחשבת הפוסטמודרניזם היא מחשבה מוסדית. הקריאה בה משפרת את האופי והתארים עושים את האדם אנושי יותר. יש בה קשרים עם הפוליטיקה, האמנות והמדע ועוד שלל תחומי מחשבה שהפילוסופיה מפתחת ומשנה, היא אחראית לתחום החשיבה האנושית. היא ברובה איננה מחשבת הטבע אף על פי שהפיזיקה והביולוגיה הן המצאות פילוסופיות. הפילוסופיה עוסקת בעיקר באדם.

והוא זה שחושב את מחשבתו ועל מחשבתו ומסתדר עם המחשבה בתנאי האפשרות. רוב הפילוסופיה החשובה מפורסמת בתרגומים והיא נמצאת במשא ומתן עם המחשבה היהודית הדתית למשל מחשבת התלמוד או הקבלה. היהדות נוטה להכחיש את מעורבותה במחשבה היוונית אך כך הדבר. יוון ניכנסה לתחום המחשבה של היהדות דרך הארכיטקטורה והפיסול המנמוסמטיקה המחשבה הדת ועוד. לכן אנו שזורים בהשפעות יווניות בחיינו ששזורים גם במודרניזם. הבניינים בהם אנו חיים למשל מודרניסטיים ואינם בנויים כמו הבניינים של המאה ה-19 ברמת הפשטות העיצובית והיעדר הקישוט. הפילוסופיה של המאות בהן אנו חיים היא פילוסופיה אקדמית. תם זמנה של הפילוסופיה שאינה אקדמית. הערך הקיים באקדמיה שזור לאורכה של הפילוסופיה והפילוסופיה מתפתחת לקצב פירסומים אקדמיים.

האמנות בארץ מבקשת את השפעתה של הפילוסופיה ומושפעת ממנה במחשבת תולדות האמנות. בתערוכות ובספרי האמנו שזורים באופן סמוי רעיונות פילוסופיים המתגלים רק לקורא הבקיא במחשבה הפילוסופית היודע לזהות את מושגי המחשבה ואת אופנה. הממשגה של חיים פילוסופיה משנה גם את חייהם של האמנים ואת תפישתם את החברה בה הם חיים. גם המשוררים מושפעים מתפישות פילוסופיות וגם זה דרך השפעת האקדמיה. אנו חיים את מושגי הפילוסופיה במישור החברתי ובמישור השפתי והשפה נחרטת בגוף. המילים מזיזות את הגוף, משנות את הרגלי האכילה שלו, את הליכותיו ואת האופן בו הוא חווה את עצמו והוא מושפע גם מבחוץ מנופים, אמנות וכלים. כלו אלו מייצרים אדם פילוסופי ישראלי.

הוא תר את המרחב ואת אופקי המחשבה ומגלה באמצעותה את העולם התפישתי, הנחשב הוא גם הנתפש. החושים והתפישות שלנו תלויים זה בזה בעולם אופקי בו לצבעים יש סמליות ומשמעות ובו האינטרנט מהווה כלי לפרסום המחשבה ולמעקב. הניסיון להעיף את האלוהים מהפילוסופיה מייצר עיכוב במחשבה הדתית והתפשטות והמשכיות של המחשבה החילונית. המחשבה החילונית והדתית נמצאות בתן וקח בשימוש בשפה ואלו מתקיימות גם בתוך הנפשי המכיל את דחפי החיים והמוות. לפעמים התוך הנפשי נמצא יותר בקשר עם החוץ ולפעמים הגוף סגור בתוך עצמו. התוך הנפשי הוא גם המחשבה המזדככת מהאסתטי. החומר מאפשר לחשוב באופן פיזי והיחסים הפיזיים עם העולם נותנים עוד תכנים למחשבה באמצעות החושים. האכילה למשל עשויה לשפר את המחשבה או המישוש. תמונה עשויה לתת משמעות לחשיבה באופן ויזואלי והכל נרשם בגוף.