בין האינטלקטואלים לחרדים

טל סלוצקר יובל כספי קריקטורה וחולשת עור ברווז

טל סלוצקר

יובל כספי קריקטורה וחולשת עור ברווז

המורה לציור גרפיטי יובל כספי הוא לא פחות מאדם צדדי בעולם האמנות הישראלי, מכיר כל ושוקל את מילותיו ומציג את ציורי הקריקטורות האנטישמיות בחופן גלריות ממוסדות זורק את מבטיו לכאן ולכאן ומתפאר בכיבושי הדמויות בעולם האמנות הישראלי. תלמיד של רפי לביא ויאיר גרבוז שהוא גם קנאי גדול לציירים הריאליסטים וליכולתם הבלתי נחוצה מאז המצאת הצילום להעתיק מציאות ולבנות פרסונה של ביצועיסט למען מזמין עשיר או פרס מוזיאלי נכבד. בגלל רבותיו איבד יובל כספי את הכיוון הריאליסטי בהכשרתו ופנה לכיתות רגליים באמנות ובתיאוריה מהן הוא מלקט ומבצע חוזר על שעשו לפניו ונצמד בעור ברווז למי שמעוניין להיזכר במפגשיו עם האמנות והאמנים, למעשה הוא שכח או שמעולם לא ידע את ההבדל בין מה שנאמר לאובייקט עצמו ומסרב להכיר בכך שהדברים הם עצמם, מגניב תיאוריה ומצהיר עליה שהיא המהות של עבודתו בוחן עבודות סטודנטים וממשיך הלאה. מכיוון שיובל כספי הוא איש שטח אבל אינו חורש את השדה אלא את האנשים והשמועות. הוא אינו מאלו שמציירים אלא מאלו שמדברים ומאגפים מחכים בפתיחה עם כוס יין עוקבים אחרי גיבורי נעוריהם הקמלים בעת דאבונם יובל כספי הוא פחות הציורים ויותר הקריקטורות. מה שמעניין אותו הוא כיצד מחליקים מסר וורבלי אבל כזה שמופיע כתוב כבר מראש וחס וחלילה שלא יהיה משלו פה נגמר מהלך העניין, הוא שקוע בליפסטיק של ג'ף קונס או בנוסטלגיות משעורי המוזיקה אבל מסרב להאמין שלא שם העניין ושהגיע הזמן לשנס מותניים ולעשות מעשה במדיום הציורי או בוידאו או בחוברת או יהיה מה העיקר שיקרה כבר משהו בדבר עצמו בגלל שלברווז שתלה על עיריית תל אביב כבר צמחו נוצות עד אשקלון. הנפילה הזאת בה מסתבר שבקומפלקס של האמן הנקודה הבלתי מעובדת ביותר היא היצירות עצמן היא תוצר של חברה ישראלית שמדבר ומתלוצצת ומרימה כוס יין מפגינה חברויות ומושכת את הזמן ואין בה מוסר עבודה רוסי. בגלל שיובל כספי בחר בצד שמצייר ציורים ואת הצד המצייר מאפיינת דבקות בשמן ובבד ובחומרי הרישום ופחות בשיח המדרשתי ובפתיחות התערוכות. ואם מדובר במי נגד מי אז הבד מול הברונזה ולא מנהל מוזיאון נגד אמן בפריפריה, היכן שעבודתו לא התבצעה נשאר ריק שקשה למלא על ידי עבודות חדשות מפני שזירת האמנות נועדה לצפייה ולא לפוליטיקות ולמה שנקרא על ידי אמנים בסביבתו עסקנות ריקה. חיבור בין ציור לגלריות ומוזיאון וקומיקס בארץ הוא כנראה מתכון מראש לכישלון ולא שמדובר במי ששקע בפריפריה האמנותית ובוכה דמעות של פלקסיגלס אלא במי שחבר לאמנים המתנגחים אישית שאינם מעוניינים יותר בהיבט המקצועי ועסוקים אך ורק בהיבטים פוליטיים חסרי עקרונות אסתטיים ואמונות. ניסיונותיו החוזרים בהסתובבות בשדה חברתי מעושה הותירו אותו יותר מדי שעות מחוץ לסטודיו ופחות מדי שעות בפיתוח פסליו הספורים.  

החיים בזמן המגיפה וכיצד להיות בבית

הרב דוקטור טל סלוצקר

החיים בזמן מגיפה וכיצד להיות בבית

חיי הרווקות שלנו עוברים טרנספורמציה בעוד אנחנו חיים בתקופה של מדע ווירוס שהגיע כבר להרבה מאוד אזורים בעולם, ביכולתנו ללמוד דברים מהחוויה או להישאר אדישים ללימודים ולצפות שאנשים סביבנו ילמדו אותנו דברים על מה שאנחנו עוברים. כמובן שמי שאוסף ידע באופן אקטיבי ולא רק על ידי צפייה מתפתח מהר יותר וטוב יותר ולומד שיעור חזר יותר ומשמעותי בדרכו להתפתחות שהחיים אחרי המגיפה יכולים להביא עלינו. בעוד אנו ספונים בבתים עלינו להתגבר על נסיבות החיים ולנצח אותן. להביא את החיים סביבנו להבנה ביחד עמנו ואין זה מספיק שנחשוב לעצמנו שאנו מבינים בלי שאנו מעורבים באופן אקטיבי בעולם. זוהי תקופה להתחזק ביהדות וללמוד רפואה או פילוסופיה ועיסוקנו באמנות משפר לעתים את יכולתנו לעסוק במדעים ולהבין את החיים. הטבע מחזק את האמונה ועלינו לקחת בחשבון מה יקרה לאחר שהמשבר יפתר. מגיפות קודמות לימדו אותנו שהחיים משתפרים אחרי מגיפה כך התחילה תקופת הרנסנס אחרי תקופת המגיפה השחורה וייתכן שהתפתחויות דומות יקרו לנו שוב פעם. זהו זמן בו המדינה משקיעה המון ברפואה ובבריאות והוראות הממשלה נועדו למנוע מוות אך אין מדובר בעצירה מוחלטת של כל החיים במדינה אלא בהזדמנות לשים לב למה שחשוב לנו בתקופה כזאת ולהיות בקשב למי שכבר מבין מה תקופה כזאת מזמנת עמה.



 הציפורים משנות את התנהגותן בעקבות הסתפנות בני האדם בבתיהם ובני האדם עוצרים לרגע פעילויות שקרו מחוץ לבית ולאוו דווקא היו חייבות להיות מרכז חייהם ולעתים רק נסיבות גררו אותם לעיסוקים אלו בהם אולי לא היו פועלים כך מלכתחילה. אם החיים בזמן משבר מזינים עמם גם אספקט של התפתחות אז גם חברינו יוכלו לדחוף אותנו קדימה ולקדם אותנו לקראת התפתחויות שיגיעו אחרי המגיפה לכן חשוב לזכור שלכל אחד יש חבר ושזהו איננו הזמן להספיד לחלוטין את חיי החברה. דבורים בדיוק אוספות צוף והיו מדינות רבות שכבר נכנסו למשבר הזה. עולים מברית המועצות זוכרים זמנים דומים במדינה שכבר נעלמה ואולי גם בארץ כבר יש זיכרונות דומים. אבל בין אם אנו מכירים כבר את הסיטואציה כולנו כעם אחד ובין אם לא כולנו יכולים להתמודד עם המצב בדרכינו ומה שצריך לשם כך הוא קצת ניסיון ויצירתיות. אפשר כמובן גם להסתפן בתוך ספר או לכתוב משהו אם הדבר מתאפשר ואם רק רוצים. כל מה שצריך לעשות הוא להמשיך את התקשורת עם עצמנו בדרכים האפשריות לנו כבני אדם הגונים במדינה בשעת משבר שאולי עוד יבוא עלינו ואולי כבר התחיל. אור השמש משאיר אותנו בחיים וגם האוכל שאינו נמנע מאיתנו גם בשעת צרה.



 האדם אינו רק יצור שאוכל ושותה אלא יש לו גם צרכים אינטלקטואליים ואמוניים והתרחקות מוחלטת מכל מקור של התפתחות חשיבתית והגותית יכול להוביל אותו לאובן חשיבתי שקשה מאוד לצאת ממנו. החיים אינם מזינים אותנו בכדי שנשאר באותו מקום מבחינה הגותית אלא כדי שנתפתח ונגיע לאופקים חדשים של מחשבה ותחושה. אם האדם היה רק בהמה אולי הבורא לא היה נותן לנו מקורות כל כך עשירים ללמוד מהם ולפתח את הידע שלנו בעזרתם, הרי כל הידע שלנו אצור בתוך הגולגולת והנשמה. אם החיים היו מובילים אותנו בכיוון בו הולכים בעלי החיים לא היינו מפתחים חברה אנושית כה מורכבת וכל כך הרבה ערוצי ידע להתפתחות.



לכל רגע בחיים יש את הרגע שאחריו אבל עלינו להתבונן קדימה ולהמשיך ללכת ולחשוב עוד על התהוותנו ולא רק להתקיים אלא גם לחייות מבחינה רוחנית. מי שנתקע במקום, שאינו מכניס ספרים הביתה ואינו מודע לידע שאיננו מנגן בכלי נגינה או מתפלל שאינו רוצה לחשוב על החיים והאמונות שאיננו מוכן להירשם ללימודים וללמוד שאינו רוצה לעסוק במקצוע ואינו מעוניין להרוויח את הבנתו את המציאות ביושר יגיע למצב של אבדון רוחני.



 החושים שלנו מופעלים על ידי נפש ונשמה ומהווים צינורות זרימה לקדוש ברוך והוא ומובילים כל אחד מאיתנו לחיים בתוך האמונה. אם הדברים היו אחרת היינו מתהווים מחוץ למסגרת הזהותית הגרעינית שלנו ומובלים לאזור של חוסר ידיעה מוחלט ואובדן שאי אפשר למלא בחזרה בכלים של ידע. הביולוגיה איננה מבשרת לנו ידע כזה משום שהיא עסוקה בחיים הקיימים במובנם הביולוגי שקיימים בהם כלים רוחניים שאינם נלמדים בבתי ספר לביולוגיה ובני עם ישראל אינם מוכנים להודות שיש בהם אמונה אפילו בזה. אם הכל היה פועל בלי רוח לא היה לנו הסבר לאופן בו החיים מתקיימים וחיינו היו מתקיימים מעצמם. אפילו תמונה עשוייה להיות ישות ביולוגית מאיזשהו סוג אם היא מכילה שמן וחומר מהטבע. לכן עלינו לזכור את המציאות בכל אשר נמצא סביבנו. האמונה היא הכרח בשביל המאמין ואינו מוכן לוותר עליה גם במצב של בדידות. מדוע מפני שהיא הכרח קיום שאינו מפריע לחופש הבחירה. זכות הבחירה וכיוון האדם היא זכות אוניברסלית ובכל מצב יש לאדם זכות להחליט באיזה כיוון הוא הולך שאינה ניתנת לבעלי החיים לצמחים ולאבנים לפלנטות ולפנים הכוכבים. לכן מי שרוצה להבין את מהותו יכול לעשות זאת על ידי חשימה מודעת על פעולותיו. 

הרב טל סלוצקר מגפת הקורונה ומה לעשות בבתים

הרב טל סלוצקר

מגפת הקורונה ומה לעשות בבתים

  כלל הציבור הישראלי נכנס לבידוד וממשיך להתבודד ויציאה מהבתים אסורה פרט לצרכים בסיסיים ותפילות. עלינו ללמוד ומגפת הקורונה עצמה היא דרך ללמוד על מחלות ועל המדינה, עלהתמודדות ועל חיי האמן והסופר ועל היהדות ובעצם על כל אחד מאיתנו לעשות מאמץ ללמוד. הישיבות אינן סגורות ומי שלומד בהן תוך חיים משותפים עם בחורי הישיבות ממשיך ללמוד. כל דרך ללמוד מהמצב היא חיונית ולגיטימית. דרך וידאו וקריאת ספרים על ידי ציור וכתיבה ומי שחי את החיים בלי לעשות מאמץ מיוחד בלימודים גם הוא לומד הרבה מאוד מהמצב אליו נקלענו. הרופאים עושים את מיטב מאמציהם לרפא אנשים מהקורונה ובינתיים אין חיסון אבל עלינו להיעזר בסבלנות וללמוד רפואה מהחיים. תהליך אישור החיסון במידה ויהיה כזה יקח בין שנתיים לשנה וחצי ותרופות במידה ויהיו כאלה יהיו מבוססות על תרופות שפותחו לנגיף הסארס. בינתיים סין היא המדינה בה הכי פחות אנשים מתו מהנגיף ויש סיכוי שתרופות משם יגיעו לארץ. זוהי הזדמנות ללמוד למידה ליברלית מהבתים ביחד דרך הרשת ולהתפקס, לצבור ידע וליצור להינות מהשידורים ולחשוב על נושא הלימודים לחודש חודשיים בהם הישראלים נשארים בבתים על פי תחזיות משרד הבריאות. כל בעיה בגוף היא חלק מהחיים ומאפשרת לחשוב על עוד דברים ולכן מי שחי עם בעיות יכול ללמוד עם הבעיות או מהן. יש ליהדות תגובה לכל מצב וחנויות הספרים מוכרות ספרים לכן ביכולתכם להצטייד ולחשוב עוד כפי שראוי וכדאי. אנחנו נשרוד את המגיפה בעזרת השם ונמשיך להתפתח ולגדול 

טל סלוצקר החברה הישראלית בזמן קורונה

טל סלוצקר

החברה הישראלית בזמן קורונה

בימים אלו החברה הישראלית נמצאת במשבר ואנשים מתבקשים להישאר בבתיהם. האוניברסיטאות סגורות והלימודים מתבצעים מהבית. על האזרחים לברר כיצד חיים את החיים בבידוד. במיוחד אחרי שרוב חייהם חיו שלא בבידוד. משוררים קונים ספרים ומדענים יוצאים למלחמה רפואית. החברה בישראל שינתה את תוכניות ההוראה שלה לטובת התמודדות רפואית עם מגפת הקורונה. לאל אחד מאיתנו נשאר לחכות כדי לגלות מה יקרה בהמשך וכיצד מנקים ומחטאים. עלינו לחשוב בעוד אנשי הרפואה עושים את הבירורים לבירור הנגיף. הקורונה הגיע מבעלי חיים ועובד לבני אדם ואז בין מדינות. אם נישאר בבתים פחות אנשים ימותו בעוד אנחנו מחפשים פתרון לנגיף. מעמד הרופאים עלה וכרגע הרפואה ומדעי הטבע נחשבים נחוצים יותר ממדעי הרוח והאמנות. עם זאת האמנות יכולה להיות כלי למחקר רפואי ומדעי הרוח כלי לדיון במצב הנוכחי. על הנוגעים במדעים ובאמנויות להתרכז ולמצוא פתרונות בעוד אנשי מדעי הטבע פותרים בעיות ומוצאים פיתרונות. אם יש שאלות או בקשות אני פנוי. אם ברצונכם לחלוק אני פנוי. בכל אופן העולם ממשיך להתגלגל בעוד המגפות מתחלפות. על המדען להתרכז בעבודתו ולברר ולברור סוגיות מדעיות מתוך החיים. וכל פעם שדבר כזה קורה ציוד רפואי משתפר ומבחנים משתפרים. יש לחברה הישראלית כלים להתמודד עם תופעות כאלו ואפילו יש שידורים מיוחדים שמסבירים את התופעה וכיצד מתמודדים. כל אחד מאיתנו מתמודד בגוף ומתמודד עם החיים ואפשר אפילו להתמודד במחשבה

טל סלוצקר יואב אפרתי

טל סלוצקר

יואב אפרתי

ציוריו הרבים של יואב אפרתי כולם בשחור על לבן. צבע שמונח על משטחים שהם בדרך כלל קיר או בד הוא איננו עושה מאמץ לשכנע את הצופה ביכולות ציור או בדבר שדומה להם. אין בעיה עם הדבר כשלעצמו וגם עם טווח הבעתם הרחבה של הציורים שמתווספים והדמויות שמתפתחות וזזות לכיוונים שונים. יש בעיה עם חוסר ההלימה בין אקספרסיביות הדימויים לטון המבודח שמציב הציור. ציוריו אינם בנויים מורכבויות אלא מפשטות אקספרסיבית וקו יחיד של צבע שאינו מחובר לחומר נזיל יותר ממה שיוצא מקופסת הצבע ורישומים רבים שמלווים בתוכניות הוראה לשעורים ושירים. יש כמה ספרים ושער של כתב העת עכשיו אבל יואב אפרתי חסר את השכלת הציור הריאליסטי ולמה שתהיה בעצם. הרי הוא אוחז בכלים חזקים יותר מבחינה אינטלקטואלית וברמת הידע ויכולת צבירת הכח שאינם עומדים בקנה אחד עם בזבוז הזמן של לימודי הציור הריאליסטי המהנים אך המובילים למבוי סתום. בלשון אחר למה ליואב אפרתי הציור הפשוט יותר או הריאליסטי אם ביכולתו לצבור יכולות חשיבה ולהשאיר בצד את המדיום הנגיש מבחינה אינטלקטואלית והמתנדנד מבחינת רמת חשיבותו. לא שאיננו נהנים אכן ציוריו מביאים עניין לאמנות הישראלית אך במסורת החשיבה לציור מקום קטן וזניח יחסית לפילוסופיה ולתיעוד הרגעים שאוספת השירה. ציוריו של יואב אפרתי הם מחסן של בדיחות רגעים מחשבות ורגשות חזקים שמצטברים לידי ערמה שגובהה גבוה מאוד. אך אם בערימות עסקינן ברור שעימות ערומות לגבהים שונים ומשתנים ושגובהן המגביה עשוי לעלות במחיר בולטות היצירות החשובות בגוף העבודות, אולי הדגשת מימד הזמן של העבודה בא על חשבון ביטוי מצטבר על בד אחד אך הצופה מרוויח את מכת החד פעמיות של השיר הכתוב בבת אחת כפי שציוריו מצוירים במכה אחת ובלי חזרות נוספות לאותו משטח מצוייר. הצופים מגורשים משדה הדיבור ומוזמנים לשדה פסיכואנליטי של שאילת שאלות או למדרשה לאמנות אבל הוא עצמו נשאר במקומו ומחכה בנקודה הקבועה. על הצופה לבוא אליו ולא הוא אל הצופה ומצד שני הצייר יגלה שהכל שטויות. ציור שהוא בעצם לא פעילות כל כך חשובה בין שלל הפעילויות יחסים עם אנשים שבנויים על בדיחה וישיבה לבד והתגלות שמורכבת מהרכיבים הפשוטים ביותר. על כל אחד מהצופים לגלות מהו הדבר שמרתיע אותו או שמקרב אותו והאם הוא רוצה להיכנס ליקום של יואב אפרתי או שהוא רוצה להתרחק ולהתבונן מהצד, על כל פנים האיבה מקיפה אדם שנמצא כל הזמן לבד והציורים גם הם בודדים ומקיימים יקום פרטי.  

הוצאת תל אביב לאור

מצב החברה הישראלית בעת משבר

הרב דוקטור טל סלוצקר

Phd MD

מצב החברה הישראלית בעת משבר

על החברה הישראלית לאסוף כוחות ללימודים, לארגן את מוריה ורבניה כדי לאסוף כוחות ולחזור למיטבה גם בעיתות גשם ומורכבות שקשה לפתור. עלינו לזכור שבחברה הישראלית משאבים רבים וגישה חופשית לספרות מכל הצבעים וגם קירבה לאמנות ולמדעים ברמה גבוהה יותר מבכל שאר מדינות המזרח התיכון. עלינו לשמור על חברויות ועל אינדיבידואליות על גישתנו לפילוסופיה ולידע מכל הסוגים בכל דרך כדי להתחזק עד שנגיע לרמת חינוך גבוהה יותר. יש ברשותנו אוניברסיטאות וישיבות, בתי כנסת ולימודים מכל הסוגים ומי שמחזיק בידע יכול להתקיים בחיים כשמדובר בידע תיאורטי או מעשי חיי מחשבה וחיי רוח שניהם אפשריים ומשפרים את מצב האדם בחברה. חיינו מאפשרים ידע מוזיקלי או היסטורי פוליטי ודתי גיאוגרפי פסיכולוגי וגם אופטי ומתמטי, עלינו להצטייד בידע כדי לשפר את התקשורת והדיבור את יכולות החשיבה וההבנה וגם את דרכי הפנייה שלנו אחד אל השני איש אל אחיו ואל האחר הישוב והמחכה.